ערעור על הרשעתו של המערער בגרימת מותו בכוונה של חייל צה"ל-נדחה

השופט אל"ם י' מינא :

ערעור זה שבפנינו טוב היה לו לא היה מוגש כלל שכן, אין לו כל בסיס לא עובדתי ולא משפטי והינו ערעור סרק. לא רק כתב הערעור אינו מגלה כל סיבה להתערבותנו, אלא גם הסנגור המלומד, עו"ד ישראל נטר שטען בפנינו ארוכות לא הניח את דעתנו ולו בנימוק אחד להצדקה שיש לטענתו לערעור זה.

החלטנו, אפוא, פה אחד לדחות את הערעור.

למען הסדר הטוב והסר ספק, מבקשים אנו לנמק את טעמינו לדחיית הערעור לא לפני שנפרט את העובדות.

כנגד המערער הוגש כתב אישום המייחס לו שותפות לעבירה חמורה של גרימת מותו בכוונה של חייל צה"ל סמ"ר רועי פרג'ון ז"ל שאירע ב-19/08/06 במחסום חמארה. חלקו של המערער היה כי נטל חלק במספר פגישות מקדימות שלאחריהן הסכים למסור למחבל המתאבד אישור עבודה שבאמצעותו יוכל לעבור את המחסום ולאחר מכן אף הסיעו במונית בה הוא נוהג עד למחסום עצמו, תוך שהוא מודע למטרתו של המחבל המתאבד. עם הגיעו של המחבל המתאבד למקום, לאחר שהמערער הביאו לשם, פתח המחבל בירי לעבר חייל צה"ל והרגו.

בית משפט קמא, לאחר דיון ארוך וממושך בו שמע את עדי התביעה וכן דן בסוגיית משפט הזוטא, נתן ביום 10/06/07 הכרעת דין מנומקת, ארוכה ומפורטת ועל פיה הגיע למסקנה כי יש להרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו. לאחר שהרשיעו, גזר את דינו למאסר עולם.

את הכרעת דינו, כאמור, ביסס בית משפט קמא על מכלול ראיות שעיקרן, הודאתו של המערער באמרתו השנייה בה הוא מפרט את חלקו בקשירת הקשר עם מרוואן ואת הסכמתו להוביל את המחבל המתאבד למחסום, עדותו של מוחמד מסימי המאשר את קיום הפגישה בין המערער ל מרוואן, האישור שנמצא על גופת המתאבד הקושר באופן ברור בין המערער לפיגוע מחזק את דבריו כי מסר את האישור למתאבד כחלק מהתכנון המוקדם ולבסוף מצא בית המשפט קמא כי שקריו המפולפלים של המערער בעדותו שבאו אף בניגוד לראיות שהוגשו מטעמו, ממוטטים סופית את גרסתו ומהווים תמיכה לראיות התביעה שהם בגדר סיוע.

עיינו עיין היטב בחומר הראיות שהיה בתיק בית משפט קמא כמו גם בפרוטוקול הדיון, בהודעת הערעור ובטענות הצדדים וכאמור לא מצאנו מקום לדון ולו בטענה אחת שיש בה כדי להסיר ספק ולו הקל ביותר בדבר מעורבותו של המערער באירוע ואשמתו.

מבקשים אנו לציין לשבח את פסק דינו המלומד, המפורט והיסודי של בית משפט קמא אשר ניתח בצורה משפטית נכונה את הראיות והגיע למסקנה אליה הגיע.

הסנגור המלומד לא ביקש בערעורו כי נדון בשאלת העונש, אולם במהלך הטיעון בפנינו ביקש לציין כי יש להשוות את עונשו של מסימי, עד תביעה שהעיד בתיק, לעונשו של המערער. כאשר עונשו של מסימי עמד על שנתיים מאסר בפועל. לא מצאנו כל אסמכתא לטענתו זו של המערער, לא קיבלנו ממנו כל פרט היכול ללמדנו לגבי מעורבותו של מסימי וממילא מסימי אינו מופיע ואינו נכלל ואינו קשור לכתב האישום שהוגש כנגד המערער. משכך, אין לנו אלא לדחות את בקשתו זו של הסנגור ולהותיר את העונש שנגזר עליו על כנו.

לאור האמור, לא נותר בליבנו ספק כי יש לדחות את הערעור ולהותיר על כנה את הרשעתו של המערער כמו גם את גזר הדין - מאסר עולם.

השופט אל"ם ד' יהב:

אני מסכים.

השופט אל"ם י' לירז :

אני מסכים.

הוחלט כאמור, בפסק דינו של השופט אל"ם י' מינא.

ניתן היום, 17 באוקטובר 2007, ה' בחשוון התשס"ח, בלשכה. קצינת ביהמ"ש תעביר העתק פסק הדין לצדדים.

___________________              __________________            ___________________

שופט                                            אב"ד                                                         שופט